ארץ עיר: אוכל עולמי » ארכיון » מרסס שמן

עמיר אילן      שף  |  מורה  |  עיתונאי

עמיר נמצא ב: ישראל
-

שמי עמיר אילן וכל עיסוקי המקצועיים הם בעולם האוכל. רבים מכירים אותי דרך יצירתי במסעדות בשלש העשורים האחרונים. מנות הרחוב האמריקני שהפכו לציון דרך אצלנו: כנפי עוף ברוטב חריף, הום פרייס, פילדלפיה סטייק וסלופי ג'ו... קראו עוד >>



מרסס שמן

מאת עמיר אילן, ספטמבר 11, 2006, תחת כלי כלי

בכל פעם שניחוח שערות שרופות עולה מאיזור הגריל או הכיריים, זה מגיע כנראה מן הידים שלכם.
אש חזקה היא המפתח לקבלת טעמי צלייה כפי שאתם יודעים מסיפור האש.
אבל לפעמים, כשלא נותרות עוד שערות על היד אך עדיין מריחים את הריח השרוף הזה, מנקרת בנו השאלה: מאיפה לכל הרוחות זה מגיע?!
התשובה כנראה טמונה בשערות המברשת החרוכות.
נתח בשר מפיק תועלת רבה משימון המעניק לו טעם קרמלי עשיר, מרקם פריך רב שכבתי וכמובן צבע עמוק ומגרה חושים.
איך מקבלים את כל זה ללא השערות השרופות?

oil-spray1.jpg

מרסס שמן!

הרעיון הפשוט עד מאד מונח ביכולתנו לרסס שכבת שמן דקה שתתן את כל התכונות שהזכרנו מבלי לייצר עודפים הגורמים לפריצת להבות גריל, שומניות לא נעימה במאכל וקלוריות מיותרות בספירה הכללית.
במסעותי ברחבי הגלובוס נקלעתי לגרמניה, שם מצאתי מכשיר פשוט מאד המיועד למטרה זו בדיוק.
השקעתי שקלים מעטים (כחמישים) וקיבלתי את מרסס השמן המשמש אותי עד היום.
למי שחושק לערוך קניות יצירתיות בחנויות לצרכי בית, חפשו מרסס אחר. חשוב שיהיה בטוח למגע עם מזון - וזה לא תמיד קל לוודא. העדיפו זכוכית שקופה או פלסטיק קשיח על פני מתכות שונות - אלא אם כן מדובר בפלדת אל חלד בלבד. מתזים המיועדים למים (ולא כאלה ששמשו להברקת חלונות) עשויים להתאים למטרה.
תוכלו למצא מרססים כאלה גם בארץ.

קדימה ב כלי כלי: כלי כלי: הפומפייה של האלף השלישי



5 תגובות לסיפור 'מרסס שמן'

לקרוא את התגובות ב-RSS

  1. מאת CatMan

    12 ספטמבר, 2006 בשעה 1:49

    ***כדאי מאוד להדגיש***
    מרססים על הבשר, לא על רשת הגריל. אני יודע, זה נשמע טריוויאלי,
    אבל כל כמה זמן אני שומע על אסונות שקרו כי מישהו לא קרא בקפידה.
    מי שמרסס על הגריל - יקבל להבה ע נ ק י ת.

    עד כאן הפולני שבי.

    עכשיו -שני דברים למדתי על המרססים האלה, אחרי שזרקתי כמה מהם לפח:

    1) הם דווקא בסדר.
    מי שלא בסדר זה מי שכותב את ההוראות, ושוכח לציין בפירוש
    שאסור למלא יותר מחצי מיכל!
    האוויר בפנים הכרחי, כי הוא זה שנדחס ויוצר את הלחץ להתזה.
    כמה שיש במיכל יותר אוויר - הריסוס יותר מוצלח.

    2) בדגמים הזולים, הקפיץ שבתוך מנגנון ההתזה
    עלול להתחמצן במגע עם שמן חומצי (יחסית) כמו שמן זית צעיר או ”לטיגון”.
    מה שגורם קפיץ לחרר חלודה לתוך השמן.
    השמרו מתוצרת זולה.

    (בעלבית - מצטער שכתבתי כזו תגובה ארוכה. אם זה לא במקום, תגיד לי.)

  2. מאת עמיר

    12 ספטמבר, 2006 בשעה 9:04

    תודה על ההערות המאלפות.
    בעניין הלהבה, לא להגזים לא מדברים על דלק סילוני למטוסים! גם מברשת שמן תגרם ללהבות כלשהן. חשוב לרסס ישירות על הבשר ואפשר לכוון את קוטר הסילון (גם דחיסת האוויר משפיעה על עוצמת ורדיוס הריסוס).
    לשם האיזון אציין שאני לא נתקלתי אצלי בתופעות שכאלה (חלודה, ומילוי יתר) אך בהחלט טיפים חשובים.
    זיכרו שאפשר לקנות מכשיר פושט בשקלים בודדים ולהשליך כשמתחיל לזייף…
    אך עדיין: ”מה שבזול עולה ביוקר“ מרחף מעלינו!

  3. מאת אורן

    14 ספטמבר, 2006 בשעה 0:33

    יש לך בלוג מקסים. הוא נראה נפלא וכתוב עוד יותר.
    סתם רציתי להגיד.

  4. מאת ענבל

    14 ספטמבר, 2006 בשעה 0:51

    אם אתה יודע איפה אני אשמח לשמוע.
    אני מתכוונת ל”מיסטו”, זה שאפשר להוסיף שמן (או כל נוזל אחר) לבד. לא לשמנים המוכנים בספריי.

  5. מאת עמיר

    18 ספטמבר, 2006 בשעה 23:28

    לא יודע איפה משיגים בארץ את המיסטו.
    יש את זה בטוח באמזון וניתן למצא אותו באינטרנט.
    זיכרו שאפשר להשתמש במתז רגיל למטרה זו.
    העיקר להתיז.
    עמיר

להגיב