לאחר שקיבלנו תואר ראשון בהכנת פנקייק נעבור ללימודי ההמשך: וופל.

 וופל טוב חייב להיות: פריך בחוץ – אך לא יבש ומתפרר כמו ‘וופלה’; רך ועסיסי בפנים – אך לא רטוב; נבלע מהר מהמצופה (תרתי משמע) – אך לא גרגרי בחיך; וופל אמיתי אינו מתאים לסופרי הקלוריות; שכן החמאה מעניקה לו את הפריכות המיתולוגית ואין לוותר עליה. למרות שההכנה קלה במיוחד, צריך לתכנן מראש: מכינים את הבלילה בשישי בערב לבראנץ’ של שבת… הבונוס – הבלילה שתשאר במקרר תשמש אותנו בימים הבאים!
משום כך אני קורא לו: וופל לכל השבוע.

מחממים במיקרו או בסיר קטן ½ כוס חלב – רק עד שיהיה פושר למגע.

בקערה גבוהה (זו של המיקסר תתאים) מערבבים את השמרים עם החלב הפושר ומשהים לחמש דקות או עד שמתחילים לצוץ בועות.

בינתיים, ממיסים את החמאה במיקרוגל או בסיר קטן.

מוסיפים לשמרים את יתרת החלב, החמאה, התמצית, הקמח, המלח והסוכר. מערבבים היטב, מכסים בנילון נצמד ומכניסים למקרר.

למחרת, טורפים את הביצים והסודה לתוך הבלילה.

מחממים מכשיר חשמלי להכנת וופל או מחבת מיוחדת למטרה זו, מברישים בכמות נדיבה של חמאה ויוצקים בלילה פנימה, עד שתמלא את התחתית לחלוטין

מגבירים את החום והופכים את המחבת לצידה השני (במקרה של מכשיר חשמלי – אין צורך להפוך) הוופל מוכנים כשהם חומים ופריכים. מגישים מיד.

אני מכין את הוופל במחבת ייעודית על הכיריים. לאחר נסיון קצר אפשר לייצר וופלים דה-לוקס.
המכשירים החשמליים רבים ומחיריהם מגוונים וסבירים.
המכשירים שונים בגודלם, לכן קשה לדייק בזמנים וכמויות; באופן כללי ניתן לחשב: ¾ – ½ כוס בלילה לוופל; זמן אפיה: 5 – 4 דקות.Š

אם יש מתכון אחד שלמענו הייתי מקים את האתר שלי – זה הפנקייק.

מן המטרפה אל הפנקייק

פרט להיותם המאכל הלאומי האמריקאי, הם מאכל גאוני, מלא הומור, טעם, חגיגיות, קסם, קלוריות… למעשה הרעיון להכין עוגה במחבת נופל בעוצמתו רק מסופלה (הכנת מעדן מאוויר).
זו מנה שעשתה כה רבים, כה מאושרים – בעזרת רכיבים כה מעטים.
זו גם הזדמנות לעשות היכרות עם המטרפה שלכם. בעזרתה נאוורר, נטרוף, נהמגן ונקפל. הכל עם מטרפה בלבד!
הערה לגבי כמויות.
אפייה, לעומת בישול, מושתתת על נוסחאות. הדיוק ברכיבים ובדרך ההכנה חשובים. כל שינוי בנוסחה יניב תוצאה שונה. אני ממליץ להשתמש במשקל במידת האפשר. מידת נפח (כף, כוס וכדומה) נתונה לסטייה וטעויות. לשם הנוחות אני מציין את שתי שפות המידה.
אם הפנקייק שהכנתם הוא בדיוק כפי שאתם רוצים אותו, תוכלו לחזור על זה בכל פעם מחדש – בלי הפתעות.

מנפים את ארבעת המרכיבים הראשונים בעזרת מסננת פעמיים

ממיסים את החמאה במקרוגל או בסיר קטן על האש.

טורפים את הביצים,תוך טריפה נמרצת, לתוך החמאה החמה (אני נוהג לסובב במהירות את המטרפה תוך כדי הוספת הביצים).

טורפים את החלב והוניל לתערובת הביצים.

מערבבים את המרכיבים היבשים בעזרת המטרפה למספר שניות, או עד שהם מעורבבים לחלוטין.

יוצקים את הנוזלים לתערובת היבשה ומספיגים בעזרת כף עץ את המרכיבים, בתנועות קצרות ויעילות, ומבלי לבחוש את התערובת יותר משצריך. גם אם נראים מספר גושים קטנים – לא נורא, בתוך זמן קצר הכל ייספג; משהים לחצי שעה או יותר

מחממים מחבת טפלון גדולה לחום בינוני – גבוה (אין צורך בשימון, אלא אם משתמשים במחבת ללא ציפוי טפלון – אז צריך לטגן את הפנקייק במעט חמאה).

יוצקים כף מהבלילה למחבת החמה ולצידה כפות נוספות ככל שהמקום מאפשר.

לאחר דקה או שתים או כשהפנקייק מתמלא בבועות קטנות, אך בטרם התייבשה הבלילה, הופכים אותו בעזרת מרית מתכת דקה או שפכטל מתאים; מוציאים לאחר שלושים שניות נוספות או כשמרכז החביתיה נראה יבש כשבוצעים אותה

עורמים ערימה ענקית, ככל שהיציבות מאפשרת; מניחים קוביית חמאה בראש הערימה ומגישים עם סירופ פנקייק* או תות.

בפנקייקס, העבודה הקשה ביותר היא לא לעבוד. ככל שאנו עובדים יותר את הבצק (מערבבים, לשים וכדומה) יתקבל פנקייק קשה ולעיס יותר. הפטנט הגדול בפנקייק מושלם הוא מינימום ערבוב! תחשבו על עוגה או סופלה או מוס או מה שיעזור לכם לזכור: אל תערבבו יותר מדי! מתי להפסיק לערבב? עכשיו. אם בשלב מאוחר יותר הבלילה תדרוש ערבוב נוסף, נוכל לעשות זאת. עכשיו אתם בדרך לפנקייק המושלם. *אני מעדיף את הסירופים האמריקאיים לפנקייק על פני מייפל טהור; הם סמיכים, נספגים לאט בפנקייק והילדים מתים עליהם (יש שאוהבים את טעמו של הסירופ הישראלי – אני לא מסוגל להסתגל לטעמו הסינטטי). ניתן להכין את התערובת היבשה (קמח, אבקת אפיה, סוכר ומלח) מראש, נגיד פעם בחודש, ולהוסיף את שאר המרכיבים ביום הרצוי. (ניתן להשתמש בעודפי בלילה גם למחרת ההכנה – לשמור בקירור) פנקייקס מוכנים ניתן לשמור במקפיא באריזה אטומה; מחממים מספר שניות במיקרוגל. לאחר תרגול קצר, אפשר להכין פנקייק מושלמים בעיניים עצומות (הבנות הקטנות שלי עושות זאת במקצוענות ובאלגנטיות). זכרו: ניפוי וערבוב יסודי של המרכיבים היבשים, טריפה נמרצת של המרכיבים הרטובים – אך ערבוב מינימלי של הבלילה המוגמרת. מה לגבי מילויים שונים?! אני מעדיף להגיש מילויים שונים כמו פירות, אגוזים, גרנולה, ריבות, רטבים מתוקים, קצפות וכדומה לצד מגדל הפנקייקס. בצורה זו חלק יצירתי חשוב מועבר לאורחים, הבונים ‘עוגות שכבות’ לפי טעמם ושיגעונם, והפנקייקס מתקבלים פחות דחוסים ורטובים מאלה הממולאים.

 ובכל זאת, אם מאד רוצים למלא ?!

‘פירות יער’ ותותים: נזדקק ל- 2 כוסות של הפטלים הרצויים נקיים, שטופים וחתוכים לרבעים (במקרה של תותים). בהכנת המתכון הבסיסי מוסיפים לכל פנקייק, בדיוק בשלב שעומדים להפוך אותו לצידו השני, כף או שתים של התותים והופכים לשלושים דקות טיגון נוספות או עד שהבלילה אפויה (מציצים למרכז).

גרנולה, אגוזים וכדומה: נזדקק לכוס של האגוזים הרצויים. מערבבים לבלילה מהמתכון הבסיסי ומטגנים כרגיל.

פירות יבשים: ‘משחזרים’ ע”י כיסוי הפירות בקערה עם מים רותחים משהים עשר או חמש עשרה דקות, מיבשים במגבת וחותכים לחתיכות קטנות. בהכנת המתכון הבסיסי מוסיפים לכל פנקייק, בדיוק בשלב שעומדים להפוך אותו לצידו השני, כף או שתים של הפירות והופכים לשלושים דקות טיגון נוספות או עד שהבלילה אפויה (מציצים למרכז).