עוגת גבינה עם אגוזים ושוקולד לבן “קליפורניה”
העוגה שלפניכם נולדה בטעות ובחטא.
הטעות הזו ( או חוסר הבנה, טמטום רגעי – דבר די שגרתי במטבחים מקצועיים ) לא אחרה לבוא.
ההנחיות שלי היו ברורות – כמו פסוקו של יום.
הקונדיטור שלי, במסגרת המלחמה העקובה משוקולד בין כוחות האפייה לבישול, החליט לאפות את האגוזים עם השוקולד המומס בתנור – מעשה שלא ייעשה.
התוצאה, להפתעתנו שנינו, היתה נפלאה.
החטא החמור הוא בעצם פרסום המתכון.
בעולם שלי היום, בו חלב מלא (3 אחוזי שומן) שייך לגן עדן של שמנת, העוגה שלפניכם, היא כרטיס כניסה לתחתיות הגיהנום – אז לפחות תהנו.
אגוז קליפורניה
עץ אגוז קליפורניה
לעבודה: נזדקק לתבנית קפיצית עגולה 24 ס”מ.
200 גרם אגוזי מלך (קליפורניה) שבורים גס
100 גרם שוקולד לבן
250 מ”ל שמנת מתוקה
80 גרם פודינג אינסטנט וניל*
120 גרם אבקת סוכר
750 גרם גבינה לבנה 5 אחוז
2 יח’ גרידה מקליפת לימון חיצונית
750 מ”ל שמנת מתוקה
4 עלים ג’לטין (או שתי שקיות אבקה)
140 גרם שוקולד לבן
80 גרם שמנת מתוקה
מחממים תנור לחום בינוני נמוך 160 מעלות.
ממיסים את השוקולד במיקרוגל או על אדים – בזהירות; יש להקפיד שלא יתחממם למגע יד (פושר בלבד).
> אנחנו אמנם שורפים את השוקולד בתנור, אך חימום יתר בשלב הזה ייגרום ל”תפיסה” (Seize Up) של השוקולד, ויקשה עלינו לערבב אותו במצבו הסמיך.
מערבבים את השוקולד והאגוזים ומרפדים בתערובת את תבנית העוגה. אופים בתנור כשמונה דקות או עד שמזהיב מעט. (לבדוק לאחר 5 דקות שלא משחים מדי או נחרך; מסובבים את התבנית 180 מעלות באמצע מהלך האפייה); מוציאים ומניחים להתקרר לחלוטין.
מקציפים את 600 מ”ל שמנת המתוקה לקצפת רכה. שומרים במקרר.
מערבבים את הפודינג עם 250 מ”ל שמנת; מוסיפים את הסוכר, הגבינה וקליפת הלימון. מערבבים היטב ומוודאים שאין גושים.
משרים את הג’לטין במים קרים כדי כיסוי. מחממים 150 מ”ל שמנת (אפשר במיקרוגל), מוסיפים את הג’לטין הרך ומערבבים עד שנמס לחלוטין.
מערבבים את הג’לטין לתוך תערובת הגבינות.
מקפלים את הקצפת שקררנו – אחרונה – לתערובת ויוצקים לתבנית העוגה; מיישרים ומעבירים מייד למקרר – למשך הלילה או עד שהעוגה מתייצבת.
מחממים את 80 גרם השמנת במיקרוגל – עד לסף רתיחה. מערבבים את השוקולד הלבן פנימה עד שנמס לחלוטין. מתקבל קרם נוזלי המכונה “גנאש”.
יוצקים אותו על העוגה ומטים כך שיתיישר ויכסה את כל שטח העוגה.
יש לקרר את העוגה למשך שש שעות לפחות כדי שהציפוי יתייצב וייקרש.
מי שלא יכול להתאפק יקבל עוגה טעימה עם רוטב שוקולד לבן. זה לא רע, אך זו לא ממש הכוונה.
*להכנה ללא גלוטן, לוודא שאבקת הפודינג מסומנת בהתאם.תודה, מזל טוב ושנה טובה.
אני בן שנה ורוצה להודות לכם שבאתם.
אני יודע שהיו לכם דברים יותר חשובים לעשות, ובכל זאת הטרחתם את עצמכם לכאן.
בדיוק לפני שנה, פורסם הפוסט הראשון.
היתה זו שנה טובה.
עד לרגע זה פרסמתי כאן 60 סיפורים שמהווים את התפתחותו הטבעית של הבלוג הזה (כנראה בלוג האוכל הראשון בישראל).
תודה אחת לפחות אני חייב למאיה מרום. אשר על הטכנולוגיה והעיצוב באתר.
כישרון העיצוב, מרץ הנעורים והידע הרב שלה, הושיבו אותי אל מול המחשב והביאו את הבלוג הזה לכל אחד מאלפי הבתים שלכם.
תודה אחת לפחות אני חייב לכם: על הסבלנות, הפתיחות, הגלילה האינסופית בחיפוש אחר מתכון או הברכות שהרעפתם עלי כשריבת הבצל נכשלה ויצאה כמו סירופ לפנקייק.
תהיו בטוחים שאני נשאר כאן בשבילכם. אני אמשיך לכתוב על הנושאים שמעניינים אותי ואתכם – בארץ או בעולם.
למי ששאל, אני גם ממשיך לבשל ללא הפוגה: אני ממשיך לחקור ולכתוב על המטבח המולקולארי (כבר כמעט עשור);
מאז פתיחת “מאיה טאקו בר” (הראשון ולא האחרון), אני משמש כשף של רשת BE מסעדות הבית של הולמס פלייס, כמו כן, רשת המסעדות החדשה של בית האופנה “קסטרו”; עוסק בפיתוח מוצרים חדשניים לקבוצת שטראוס, מעביר הדרכות ברשת “ספייסס” ובעוד מספר מסעדות ורשתות בהן אני משמש כמלווה לצוות המיומן שמבשל שם. אני ממשיך לכתוב, לצלם ולעצב מנות ובקיצור – כל מה שמאתגר ומעניין בעולם האוכל.
אל תשכחו לטעום את עוגת היומולדת.
רוצים תזכורת כשיוצא סיפור חדש? רק צריך להרשם בקישורית משמאל.
באותו טופס תוכלו גם לבטל את ההרשמה. להתראות.