ארץ עיר: אוכל עולמי » שנת בריאות

עמיר אילן      שף  |  מורה  |  עיתונאי

עמיר נמצא ב: ישראל
-

שמי עמיר אילן וכל עיסוקי המקצועיים הם בעולם האוכל. רבים מכירים אותי דרך יצירתי במסעדות בשלש העשורים האחרונים. מנות הרחוב האמריקני שהפכו לציון דרך אצלנו: כנפי עוף ברוטב חריף, הום פרייס, פילדלפיה סטייק וסלופי ג'ו... קראו עוד >>



גזור ושמור

מאת עמיר אילן, אפריל 3, 2007, תחת כללי, שנת בריאות
    

פסח הוא חג מיוחד לרוב תושבי ישראל.
אך ישנם עשרות אלפים ש”חוגגים” אותו כל השנה!

בשבילם - לחם, במקרה הטוב, הוא זיכרון ישן נושן!

חולי הצליאק והרגישים לגלוטן אינם יכולים להתקרב לגלוטן ממטר.
למרות שהמועדון הזה גדל כל שנה, נראה שהמודעות למחלה זו אינה תואמת את המציאות.
רוב הרגישים לגלוטן אינם יכולים לקנות מצרכים בסיסיים שנקיים מגלוטן.
הם אינם יכולים לאכול במסעדות - שם רוב המנות אינן צריכות להכיל גלוטן - וכל זה בגלל חוסר מודעות.
רגישות לגלוטן היא יותר מחוסר נוחות - היא סכנת חיים.
מוצרים רבים שאינם זקוקים לגלוטן כחלק מן המתכון, מכילים אותו במה שקרוי ”זיהום משני“ ומונעים אפשרות להינות מהם:
קורנפלקס, סושי ואוכל יפני לסוגיו, גלידות, שוקולדים וממתקים, חטיפים, צ’יפס ומוצרים מטוגנים, מרקים, מעדני ומוצרי חלב ועוד.
בשל הרגישות הרבה של חולי הצליאק, מספיק חלקיק קטן של גלוטן לגרום לדלקת חמורה ולהחמרה של המחלה.
כף או סכין משותפים, מספיקים כדי לזהם את המאכל הנקי מגלוטן.
שמן עמוק בו טוגן שניצל אינו מתאים יותר לטיגון צ’יפס נקי מגלוטן.
בתקופה הקרובה, תוכלו למצא באתר הנחיות שיאפשרו לכם להגיש מנות נקיות מגלוטן.
פרט לערך כלכלי שיאפשר להגדיל את חוג הלקוחות, תוכלו ליהנות מרוח החג - כל השנה.
חג שמח מארץ עיר

 

save-for-later1.jpg

 

bread-stack1.jpg

קדימה ב כללי: הביצה שהתחפשה
קדימה ב שנת בריאות: חמשה דברים שלא ידעתם עלי: 1

אחורה ב כללי: תודה, מזל טוב ושנה טובה.

2 תגובות

חמשה דברים שלא ידעתם עלי: 1

מאת עמיר אילן, מרץ 9, 2007, תחת כללי, יסודות, שנת בריאות

אני נבטופיל.

sprouted-chickpea.jpg  Amir Ilan
נבטופיליה מותרת על פי החוק

 

אורלי שלומדת פסיכולוגיה, מכתירה לי הפרעות שונות מן הספרות המקצועית.
את OCD רכשתי בעמל רב לאחר שהוכחתי שאני מסוגל: 1. לעבור ולגור במכון כושר 2. להכין לעצמי עוגת גבינה (מאות פעמים רצופות)  3. להעביר את כלי האוכל לשטיפה כבר בדרכם מן הלועות שבשולחן אל הצלחת…
בשנים האחרונות, מאז מסך הברזל של גיל 40, התחלתי להבין את המשמעות של ’אחריות אישית‘ יותר טוב.
מה שאני אוכל זה אני (ציטוט) אך מה שאני מבשל זה אתם (מקור).
מייד לאחר שידידתי ”ואם אבות המזון“ שלי - יעל דרור, אישרה לי את התזה שקטניות מונבטות טובות הרבה יותר מכאלה קמלות ויבשות, הקמתי שדרת גידולים בכל רחבי המטבח.
אני מנביט חומוס, פול ענק, שעועית שחורה, שעועית לבנה, עדשים… והיד נטויה.
קטניה, כפי שאני תופס אותה, היא כמו כספת מלאה זהב. אפשר לבלוע אותה בשלמותה ולהרגיש עשיר, אך אפשר גם לקבל את קוד הפתיחה (הצופן) ולהיות עשיר באמת!
הנבטה היא כמו קוד הפתיחה.

מה עושה נבטופיל?
 

המרכיבים:

2 כוסות חומוס (אני מעדיף את הקטנים)

2 ליטר מים קרים

          

Sprouting-Chickpeas.jpg
לפני

 

אופן ההכנה:

משרים את החומוס 24 שעות במים.

פורסים מגבת נקיה על מגש שטוח.

מפזרים את החומוס על פני המגבת, בצפיפות אך בקומה אחת.

מכסים במגבת נוספת או בחציה של המגבת (אם גדולה מספיק). משקים היטב במים קרים..

משהים למשך 48 שעות או יותר, במקום מוצל וקריר, עד שנבט קטן בוקע מרוב הגרגרים.

שוטפים היטב, מעבירים לקופסת פלסטיק נקייה, ושומרים בקרור עד לשמוש.

נשמר בקרור שבועיים לפחות

מה עושים אם זה?
כל מה שעושים עם חומוס: סלט חומוס טחינה, פלאפל, מרק חומוס, טבולה, קוסקוס קלאסי… מה לא?!

קדימה ב כללי: הנה זה בא
קדימה ב יסודות: סוכר
קדימה ב שנת בריאות: סוכר

אחורה ב כללי: הביצה שהתחפשה
אחורה ב יסודות: פראן אדריאה - עקרונות הבישול המולקולארי (אנגלית)
אחורה ב שנת בריאות: גזור ושמור

8 תגובות

סוכר

מאת עמיר אילן, דצמבר 25, 2006, תחת יסודות, ללא גלוטן, שנת בריאות, רטבים, מרינדות, וינגרט

פולניה נכנסת לבית קפה. תופסת שולחן בצד עם השמש ומסמנת למלצר:
”כוס תה וחתיכה מן העוגה בבקשה“
”כמה סוכר?“ שואל המלצר.
”תראה“ היא אומרת, ”בבית אני שותה עם כפית אחת אבל בבית קפה עם שש…“
”אם יותר לי להציע“ מיהר להוסיף המלצר, ”תרגישי כמו בבית“ .

 

צילום: ויקיפדיה
”אבנים קטנות“ (תרגום מסנסקריט)

 

הבדיחה וותיקה בערך כמו הממתיק הנפוץ: סוכרוז או בשמו המקובל: סוכר לבן.
פירוש השם: ”אבנים קטנות“ לקוח משפת הסנסקריט העתיקה.
הסוכרוז (הוא דו סוכר) בנוי מגלוקוז ופרוקטוז: שניהם חד סוכרים חשובים בזכות עצמם.
כאחד מחמש הטעמים הבסיסיים חשיבותו בבישול רבה מאד. הטעם המתוק הוא הטעם הראשוני אליו סף רגישותנו נמוכה ביותר.
במילים אחרות, נצטרך הרבה יותר סוכר ממלח או לימון, כדי שנחוש בשינוי משמעותי בטעם.
נקודת הזמן הקריטית, מבחינתו של טבח, היא מפגש המאכל שהכין עם חושינו. ברגע שחוש הטעם, קרי בלוטות הטעם נחשפות לחלבונים הרלוונטים, נוצר גירוי המפורש על ידי המוח שלנו.
יש לנו הזדמנות קצרה אחת ליצור את הגירוי - בעזרת מרכיבי הטעם שנמצאים במאכל שהכנו.

כשאני מלמד טבח להכין מנה, אני עושה זאת בעזרת הדגמה - תמיד. בשל העובדה שמזון טבעי איננו אחיד, חובתו של הטבח להתערב בבניית מארג הטעמים של המנה שהכין. במובן פרקטי יהיה זה להוסיף סוכר ולהגיע לסף הגירוי בחיך. גם במקומות בהם אנו נרתעים להוסיף סוכר, יש לבחון את הצורך על ידי טעימה, נסיון וטעייה.
הבה נכין צלי בשר עם ירקות שורש ביין אדום. כמות הרכיבים רבה מדי מכדי שנוכל לתפוס את מורכבותם. בטעימה של המוצר המבושל (כאן חשוב לציין שתיבול צריך להתבצע בשלבים מתקדמים של תהליך הבישול) אנו צריכים לזהות את הרכיבים הרצויים: חלבוני בשר, קרמל, יין, ארומטים (כמו עשבי תיבול, שום ובצל), ואולי גם פטריות, בשר מעושן (ביקון) ועוד. בזמן הקצר שעומד לרשותנו אנו מגיסים את בלוטות הטעם ורצוי את כולן.
טעמי היסוד מצויים ברמות שונות בחומרי הגלם המגוונים שבתבשיל. סוכר שהוא ענייננו, מצוי בהרבה מן הרכיבים. על הטבח לטעום, לבודד את הטעם המתוק ולקבוע אם דרוש להגבירו. לרוב יהיה צורך, ולו רק מהסיבה שמתיקות מורגשת ברמת ריכוז גבוהה (פי עשר ממליחות). סביר להניח שהטבח יצטרך להוסיף סוכר לרוב התבשילים המורכבים.

בהיבט הבריאותי הסוכר הוא בעייה לא קטנה.
כמקביל הכימי של הפחמימה (זו שאטקינס הוציא לגלות, לפני מותו) הוא פשוט מדי והאנרגיה שהוא מספק הופכת על נקלה לשומן. תעשיית המזון אף מגדילה לעשות והופכת אותו לסוכר אינוורטי על ידי הוספת אנזים שמפרק אותו לגלוקוזה ופרוקטוזה. הסוכר שמתקבל מתוק יותר, זמין יותר לגוף, ממכר, ולכן גם אהובה של תעשיית המזון שעושה בו שימוש ללא לאות.
ילדים אוהבים מתוק. הסוכר ניחן בתכונות משככות ומפחיתות כאב (Analgesic) ותכונה זו מקנה לו פופולאריות לא מעטה, גם בעולם הרפואה.

בהיבט השימושי, סוכר משול להילוך במכונית - נזדקק לו לנסיעה חלקה; יש דרכים בהן נזדקק להילוך מסויים יותר אך נדיר שנסיעה תוגבל להילוך אחד בלבד.
סוכר מזוקק (לבן), סוכר מזוקק למחצה או מעובד (חום, דמררה וכיו”ב), דבש, סוכר דקלים, סילאן (סירופ תמרים), סטיביה וסוגים שונים של סוכר פירות - כולם יתרמו למתיקות.

הטמפרטורה של המאכל משמעותית בקביעת איזון הטעמים. רגישותן של בלוטות הטעם שלנו גדולה פי מאה בטמפרטורה של 37 מעלות לעומת 15 מעלות צלסיוס!!! כלאמר, עלינו לטעום את המאכל בטמפטורה בה יוגש. מרק קר יש לטעום קר, גלידה יש לטעום קפואה וכן הלאה.

כשטועמים יש לגייס את כל החושים. יש להבחין בכל טעמי היסוד ולתקן. זו חובתו של הטבח.

קרמל:
בעת חימום סוכר לטמפרטורות גבוהות (כ 170 מעלות צלסיוס) מתחולל שינוי בגביש הסוכר וטעמו משתנה. התכונות החדשות של הסוכר פותחות עולם חדש של טעמים ומרקמים. יש צורך לדייק בטמפרטורה של הסוכר לקבלת המוצר עם התכונות הרצויות כמו: קרמבו (שילוב עם חלבוני ביצים) חלבה (שילוב עם טחינה) פאדג‘ (שילוב עם מבחר תוספות כמו שוקולד, אגוזים וכדומה) מרשמלו ועוד ועוד.
בשילוב עם חומץ וצמצום מתקבל המתבל הקלאסי: גאסטריק (Gastrique) להגשה עם בשרים, כבד, דגים עזי טעם וגבינות צאן.
למעשה, ריבת הבצל המודרנית שנימצאת במטבחה של כל מסעדה היא גסטריק לכל דבר:

 

צילום: עמיר אילן
פטה כבד עוף עם ריבת בצל על ברוסקטה

ריבת בצל

  

המרכיבים:                                       

3 בצלים גדולים פרוסים

2 כפות שמן קנולה

1 שן שום פרוסה

1 כוס סוכר חום

1 כוס חומץ בלסמי

1 כוס יין אדום

מעט טימין טרי קצוץ

 

אופן ההכנה:

מאדים את הבצל בשמן כחמש דקות ללא צבע. מוסיפים את השום לדקה.

מוסיפים את הסוכר לחמש דקות או עד שנמס ומבעבע.

מוסיפים את החומץ והיין ומצמצים את הכל לסמיכות הרצויה (כעשר דקות).

מוסיפים את הטימין ושומרים במקרר ללא הגבלת זמן .

 

שערות סבתא

צילום: SANA

 

המרכיבים:            

 

2 כוסות סוכר 

1/2 כוס מים

1/2 כוס סירופ תירס

מעט שמן לשימון המשטח

 

אופן ההכנה:

יש להביא סוכר לפי המתכון לעיל לטמפרטורה של 155 מעלות צלסיוס.

מכינים משטח עבודה נקי ופנוי מחפצים.

מניחים תבנית במרכז ומשמנים אותה. מנגבים את עודפי השמן במגבת נייר.

מניחים לקרמל להתקרר מעט עד שמסמיך.

טובלים מטרפה שקצותיה גזורים בסירופ החם מעל לתבנית האפייה,

מטלטלים את המטרפה לאורך התבנית הלוך ושוב, כך ששערות הסוכר מתפזרות כחוטים ארוכים.

מחכים שניות ואוספים את השערות לאגודה אחת.

מגישים או שומרים בקופסא בסביבה ללא לחות.

 

 no-gluten-mini-grey.jpg

קדימה ב יסודות: ביקוע אטום והכנת רטבים (חלק שני)
קדימה ב ללא גלוטן: סופגניה ללא גלוטן
קדימה ב שנת בריאות: שומן
קדימה ב רטבים, מרינדות, וינגרט: מתכון: טריאקי

אחורה ב יסודות: חמשה דברים שלא ידעתם עלי: 1
אחורה ב ללא גלוטן: עוגת גבינה עם אגוזים ושוקולד לבן "קליפורניה"
אחורה ב שנת בריאות: חמשה דברים שלא ידעתם עלי: 1
אחורה ב רטבים, מרינדות, וינגרט: Eggs Benedict

תגובה אחת

שומן

מאת עמיר אילן, אוקטובר 8, 2006, תחת שנת בריאות

יהודייה טובה, אם למשפחה ברוכת ילדים, פוגשת את הרב במורד הרחוב.
”מה שלומך?“ התעניין הרב ”…המשפחה, הילדים?“
”כולם מצויין כבוד הרב… כלאמר - כולם פרט לי!“
”וכל זה למה?“ שאל מתעניין.
נראה שהגברת מתקשה לספר, אך לאחר שתיקה ארוכה סיפרה:
”כבוד הרב יודע כמה קשה לנו בימים אלה עם הפרנסה, עם הבריאות…במאמץ רב ארגנתי מצרכים לארוחת יום שישי והחלתי בבישולים נמרצים כדי להספיק לפני שתכנס השבת. בשל החיפזון ופיזור הדעת נטפו לי כמה טיפות בודדות של שומן חזיר מעושן ומשובח, רחמנא לצלן, הישר לתוך סיר המרק. במר ייאושי ולנוכח עיני הילדים הרעבים, הגשתי את התבשיל ולא סיפרתי לאיש. כעת מיוסר מצפוני והתיאבון אבד לי…“
”תאמרי לי אשה טובה, כמה שומן מעושן וטרף, רחמנא לצלן, נטף לתבשיל שהכנת?“
”אולי שלש ארבע טיפות“ השיבה תוך ניגוב הדמעות.
חשב המכובד דקה או שתיים ופלט:
”בטל בשישים; כמות כזו בל תכתים את מצפונך; אין כל חטא במעשך“
האשה, מאושרת, בירכה את הרב ויצאה לדרכה.
עברו מספר שבועות, והנה באותה קרן רחוב פוגשת האשה ברב. זה בירך אותה לשלום והתעניין במצב המשפחה והילדים.
”כבוד הרב, אין לי מספיק מילים להודות לך על האושר שהבאת לי ולמשפחתי. מאז שהתחלתי להוסיף ’בטל בשישים‘ לתבשילים שלי כולם מאושרים, הילדים גומרים הכל מהצלחת חזר לי התאבון ובעלי לא מפסיק להחמיא לבישול שלי…“

 

fat.jpg
אזהרה

שומן יכול לחולל נפלאות.
אותם ליפידים נפלאים, מאבות המזון, חשובים לענייננו: בריאות וטעם.
כמעט מאה סוגים של חומצות שומן נמצאות בטבע כך שלא מפתיע שדי מבלבלים אותנו עם הטובים הרעים והמכוערים.
הכבד שלנו יודע לייצר שומנים מחלבונים ופחמימות (הלכה הדיאטה!) ואלה חומצות השומן הבלתי חיוניות - כלאמר אין הכרח שנקבל אותן מן המזון שאנו אוכלים.
חומצות שומן שאנו לא יכולים לייצר בעצמנו נקראות חומצות שומן חיוניות ויש לצרוך אותן מהמזון שאנו אוכלים.
הפופולאריות הגואה במאכלי דגים (כשההרינג והסלמון בצמרת) וכן שמן פישתן, שמן קנולה ואגוזי מלך - קשורה קשר אדוק לצורך להשלים את השומנים האלה בתזונה החסרה שלנו.

עם 9 קלוריות לגרם די ברור למה השומן הוא הקורבן הראשון בכל דיאטה להרזייה, אך אולי הגזמנו קצת?!
מי ששכח כבר, בתכנית ”60 דקות“ האמריקנית בשנת 1992 הופיע מחקר שקבע שהצרפתים, לעומת האמריקאים, צורכים יותר אלכוהול (יין אדום), יותר שומן רווי (גבינות שמנות וחמאה) אך אחוז התמותה מתחלואי לב שלהם נמוך פי שלשה מזה של האמריקנים. עובדות אלה זכו לכינוי ”הפרדוקס הצרפתי“ והביאו לעלייה חדה במכירת היין האדום בעולם.

שומן חיוני להורדת רמת הכולסטרול בדם! הוא גם מאפשר ספיגת ויטמינים המסיסים בשומן כמו: K,A,D,E (אלה אחראים להפחתת הסיכון למחלות כרוניות, לב, אלרגיות, דיכאון, עייפות וזיהומים). העדר שומן במזון עלול להביא להתקשחות המפרקים ולבעיות עור.
זכרו: ידע זה חיים. תדעו יותר - תוכלו לשפוט בעצמכם מה נכנס לגוף, כמה ועל חשבון מה.
השומנים נחלקים לכמה קבוצות. מה שצריך לעניין אותנו זו החלוקה הבאה:

שומן טוב הוא שומן בלתי רווי

קבוצה זו נחלקת לשתים

    חד בלתי רווי - ידוע גם כאומגה 9, נמצא אותו בשמנים הטובים: זית וקנולה וכמו כן בשקדים, אבוקדו וסרדינים.
    רב בלתי רווי - שם נמצא את אומגה 3 ואומגה 6 - חומצות שומן החיוניות לגופנו ומחסור בהן עלול להביא לאוסף בעיות, החל מלחץ דם גבוה, זיהומים, קושי בירידה במשקל ועד לקשיים בזכרון, חוסר קואורדינציה ולבעיות נפשיות! נמצא אותו בגרעיני חמניות, סלמון, אגוזי מלך, פשתן ועוד. (כמעט גמרנו…)   

    שומן רע הוא שומן רווי

    השומן הזה מגיע בעיקר מבעלי חיים ותוצרתם. את השומנים האלה הגוף יכול לייצר בעצמו ולכן אינו זקוק להם. בשר שמן, גבינות, מוצרי חלב שמנים וביצים הם המקור המרכזי לשומנים אלה.
    שומן רווי מפריע לגוף להפיק תועלת משומנים טובים, הוא קשה לעיכול ונשלח לאחסון בתאי השומן.מה שאנחנו יודעים זה די מספק כדי לצרוך שומן: שמן זית, קנולה, טחינה ושמני אגוזים טבעיים, אבוקדו, דגים שמנים כמו סלמון, הרינג וכדומה, פשתן טחון, שמן מגרעיני דלעת וחמניות.
    עכשיו לא נוסיף אותם לתזונה שלנו סתם - אנחנו נבצע החלפה. נוציא את השומנים הרעים בהדרגה ונכניס את הטובים - גם כן בהדרגה.
    את מי צולבים:
    מרגרינה וכל בני משפחתה.
    זכרו שהעלמה הנכבדה הזו מסתתרת בהמון מקומות. חלקם מובהקים כמו בורקס, מלוואח ג’חנון - וחלקם מוסווים היטב כמו: אייס קפה ממכונות הברד המצויות בכל בית קפה (מאות על גבי מאות של קלוריות לכוס קפה אחת!). המרגרינה עוד יותר מיטיבה להתחבא בחטיפים מתועשים, עוגיות פריכות ועוגות - למעשה יש סבירות גדולה שבכל אריזת צלופן מרשרשת תמצאו מרגרינה באחד מגילגוליה.
    אם זכורה לכם התחושה לאחר הנשיקה הראשונה לבורקס - השכבה השומנית הקשה על השפתיים, מעין שמן מכונות חסר צבע אך בהחלט עקשן מעל לשפה… דמיינו מה עושה השומן הזה כשהוא נכנס לגוף ולמחזור הדם.
    השם שחייבים לזכור ולהשמר ממנו נקרא ”טרנס“
    השומן הזה נולד בחטא - מהרס של השומן הטוב!
    הוא נוצר מעיבוד וחמצון של שומן צמחי ונמצא במוצרי מזון רבים. הגוף אינו יכול להשתמש בו לגמרי והוא מונע מאיתנו את היכולת לנצל את השומן הטוב.
    הוא מסוכן משום שהוא מסתתר מבחינה טכנית כשומן רב בלתי רווי; תמצאו אותו בין השאר באבקות מרק, תערובות מוכנות לבישול ולאפייה, כמעט כל מה שעובר טיגון עמוק, מזון קפוא מוכן לאכילה כמו פיצות, בצקים ובשרים מצופים, חטיפים לסוגיהם באריזות מרשרשות, דגני בוקר המכילים שומן, ופלים לסוגיהם ועוד (לצערנו).

    שומן טעים.
    הוא חשוב בבישול וקשה לחשוב שארוחה טובה תוכל להתקיים בלעדיו.
    הבשורה שלי היא שלא צריך לוותר עליו בכלל.
    תתחילו לאכול חמאה. תמרחו שכבה נאה על לחם דגנים משובח, תפנקו את עצמכם במרק צדפות מועשר בשמנת וטגנו מעט בייקון פריך לצד ארוחת הבוקר של שישי או שבת! - העניקו לכם שתי קוביות שוקולד מריר על שקראתם והפנמתם את דברי עד כה.
    בתמורה לכל המתנות הללו, וותרו על בורקס או שניים, מלוואח, עוגיות מזרחיות פריכות וחלב 3% ביומיום. תאכלו גבינות ונקניקים רזים, מיונז מופחת שומן, גרנולה ללא שומן מוקשה וכן הלאה.
    זה הרבה פחות קשה ממה שאתם חושבים. הפחיתו מיידית את אחוזי השומן בכל מוצרי החלב היומיומיים שלכם. כשאוכלים דגנים עם חלב תסתפקו בחלב 0% שומן - יש מספיק שומן בדגנים, האגוזים והגרעינים כדי שיעבוד בשבילנו. קפה הפוך - רק על חלב דל שומן (אם אתם שותים קפה עם מעט מאד חלב - אפשר להשאר עם 3%).
    יוגורטים ללא שומן טעימים מאד קיימים במבחר עשיר - הוספה של פירות וגרנולה מעניקה ארוחה מושלמת, רזה מתמיד וללא כולסטרול.
    רבים ממתכוני הסבתא שמופיעים דהויים, בכתב סתרים בפנקסים שמנוניים מכילים כמויות עודפות - בענק - של שומנים ורכיבים שניתן להמיר.
    אל תפחדו לשנות: הפחיתו חמאה וביצים בשליש (כבר עכשיו), גבינות שמנות ברזות (מתשעה אחוזים לשלשה!) והחליפו מחצית מן השומן הקשה (מרגרינה וחמאה) בשמן משובח כמו קנולה.

    לא מוותרים על שומן.
    אין תחליף לשומן בבישול וחשיבותו נחלקת לשנים:
    1. ווסת ומפזר חום.
    2. מעשיר ומשהה את הטעם.

    על כך בפרק הבא.

קדימה ב שנת בריאות: מדור חדש: שנת בריאות

אחורה ב שנת בריאות: סוכר

5 תגובות

מדור חדש: שנת בריאות

מאת עמיר אילן, אוקטובר 4, 2006, תחת שנת בריאות

ידעתם שזה יבוא.

 

prestowhip1.jpg
קצפת בצד

הכל השתנה מאז שהבנתי שאף אחד לא יעשה את העבודה בשבילי:
לא יימכרו לי דברי מאכל שמסוכנים לבריאות.
לא ייפתו אותי בדברי שקר לצרוך תכשירים ”ברשיון משרד הבריאות“ (כאילו שצריך רשיון להרוג)!
לא יבטיחו ללב שלי הבטחות שווא בקופסאות דגנים, מרגרינות וחטיפים.
לא יסתירו ממני מידע על רכיבים (שסוף-סוף הצלחתי להבין מה הם עושים לכבד שלי) בכינויים מצועפים ותמימים למראה.
לא ימשיכו להקטין את האותיות המפרטות את הרכיבים במוצר.
לא יוציאו מחקרים מהקשרם, יספקו חלקי אמיתות, וישתמשו בציטוטים של מומחים מחוץ לכדור הארץ.
לא יגידו לי שאני היפוכונדר.
לא יגידו עלי: לפחות הוא לא סבל הרבה; זה היה די מהר…

מאז הפך הבישול שלי למקצוע (וחיסל לחלוטין את התחביב!), הכנתי ארוחות רבות. למעשה כה רבות וכה מגוונות שאין סיכוי שאזכור את כולן.
מיליוני אנשים בארץ ובעולם אכלו את האוכל שלי - עובדה שמביאה לי סיפוק רב. סגנון היצירה שלי השתנה גם הוא על ציר הזמן: מאוכל עשיר, שמן ועתיר קלוריות - לאוכל קליל, רזה ועתיר טעמים טריים ותזזיתיים.
נראה לי שהאבולוציה של האוכל שלי התרחשה בטבעיות גמורה, קורולטיבית לשיער הלבן שהתחלתי מצמח ולכאבי הגב שהפכו תכופים יותר.
הבת שלי מיכל, סבלה מאנמיה מאז הלידה. היא גם תזזיתית, חסרת סבלנות וטווח הריכוז שלה קצר מאספרסו. היא לא גבוהה במיוחד ולמעשה, אם לא תסומן בעיגול גדול זוהר היא בלתי נראית בתמונות מחזור;
בחיפוש אינטרנטי פשוט מתנקזים כל התסמינים הללו לכדי מחלה אחת ברורה: צליאק.
משך למעלה מעשור אף אחד מן הרופאים שטיפלו במיכל לא בדקו - בבדיקת דם פשוטה, את האפשרות שזו המחלה.
רופאת משפחה חדשה בשם אנדריאה פולאק חשדה, בדקה ומצאה את הגורם.
עולם המידע הפך זמין הרבה יותר מטרגון טרי, ובמרחק מקלדת נמצאת האחריות לבריאותנו.
אנחנו חייבים להגיע למידע בעצמנו, להבין מספיק על מנת להחליט, להפעיל שיקול דעת בין האופנות המתחלפות חדשות לבקרים ולהפסיק לצפות שאחרים יעשו זאת.
החופש המדומה: שיידאגו לנו, יישמרו עלינו, ייבדקו בשבילנו…נגוז!

got-milk-collage1.jpg
יש חלב?

בעולם בו האבולוציה של המזון שועטת קדימה, עוברת אותנו במהירות האור ועוצרת לרגע - במעבדות מחקר ומרכזים בוטניים;
בעולם כזה הגוף שלנו לא יכול לקבל יותר את המוטציות בגביעים מעוצבים מעוטרים בדוגמניות מחייכות…
הגוף שלנו מתחיל להתנגד.
כדאי שאנחנו נהיה שם, קשובים מספיק, כדי לשמוע את התלונות.
כנראה שאף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.

הפרק הראשון: שומן
בקרוב.

אחורה ב שנת בריאות: שומן

אין תגובות