כדי שלא יתקבל הרושם שסבלתי ב”צעצוע של ארץ” הזו, אוסיף עוד כמה מילים בעניין.
הרבה מים יש באוסטריה. אלה תורמים לכך שמדינה שלמה נראית כמו “הגינה של השכן”.
ירוק, מטופח ופורח כי רק אתמול ירד גשם.
מעט, אם בכלל, שלטי פרסומת מכל סוג.
מנהרות (במקום גשרים) שומרות על מראה הבונבוניירה ואנשים מסורתיים, שמרנים וקפדנים מבטיחים שאף אחד לא יחרוג מכל זה.
תעברו על שלש הפסקאות האחרונות והראו לי מה יש לנו מן המבחר הזה:
כלום.
ימי וינה (הכוללים שנים גשומים) מאחורינו והנה אנחנו על דרך המלך (הקיסר) מערבה לכיוון חבל אוסטריה עילית (Oberösterreich) שם נתמקם לצד האגם שתרם את שמו לבנה המפורסם ביותר של ארץ זו.
אגם וולפגנג רגוע, סוער, עמוק ורומנטי כאחד. הנה, אין לי יותר מילים לתאר את היופי הזה. תמונה בבקשה:

אימו של וולפגנג אמדאוס מוצרט (חשבתם לברוח מהשם הזה?!) נולדה וחיה כאן.
סביב האגם בחרו לגור ידוענים רבים ובנו להם ארמונות. אחד המוכרים יותר, Dietrich Mateshcitz הידוע יותר כממציא והבעלים של המשקה הפופולארי Red Bull והאיש העשיר ביותר באוסטריה, קנה שטח גדול בו הוא בונה מקומות אירוח לחבריו. באגם גם מתקיימת התחרות השנתית של כלי תעופה היתוליים של המותג.
הרבה אופנוענים, קמפיסטים וטיילים ממלאים את מסלול הטיול שלי, אך, שלא בדומה לערים הגדולות – שם זה בלתי נסבל, אין הרגשה של צפיפות או מחנק והטבע המופלא עושה את קסמו.
אפשר לשוט בסירות פדלים באגם, לערוך טיול רגלי, לרכב על אופניים או, גולת הכותרת, מגלשות הרים העושות שימוש במתקני סקי השלג בעונת הקיץ!

בפעם האחרונה שגלשתי כך היה בשוייץ לפני עשור. מאז, דבר לא השתנה. מגלשת פלסטיק על סרגלי פלסטיק קשיח וידית המסיטה אותם ומשמשת להאטה / האצה, יורדים במהירות האור בתעלות נירוסטה במורד ההר – ואני מתכוון להר אוסטרי טיפוסי – גבוה, תלול, משובץ במעיינות, נקיקים ומפלי מים (שעדיף לגולש לעבור לידם או מעליהם). כיף אמיתי לכל המשפחה.
אוסטריה בלי נהר דנובה זה כמו ישראל בלי הים התיכון. נהר מקסים וגדול עליו אפשר לשוט, להקים מאהל בצידו או אפילו לגור במלון. 

דורנשטיין שעל הדנובה

הכפר דורנשטיין (שם פרטי) מקסים, ציורי ומתאים לכל מה שאמרתי עד כה.
טיול אופניים בין הגפנים הרבות הפזורות באיזור ממלא את הנפש והגוף באנרגיה המספיקה לרכיבה אינסופית. עוצרים בכפרים קטנים בדרך לקפה ועוגה (איך לא) התינוקות והילדים יכולים לשחק במתקנים המשולבים בנוף ועשויים מלאכת מחשבת מעץ וחומרים אחרים.

מאז המעבר למטבע האירופי האחיד טיפסו המחירים לתייר המזדמן והכאיבו עד מאד.
למעשה כל צלילה לכיס הארנק מכאיבה כאן יותר מאי פעם. קפה אספרסו גדול יעלה בין שנים וחצי לשלשה אירו שזה בין ארבעה עשר לעשרים שקלים (כוס מים כלולה בעסקה) שניצל בינוני יעלה חמשים-ששים ש”ח! מקדונלד’ס המושיע עם מחירים הזולים משמעותית מישראל (אנחנו ארץ יקרה יקרה) ישמח את לבב הילדים והמכורים לג’אנק.
אי אפשר לסיים או לפתוח סיפור על אוסטריה בלי כמה מלים על המתוקים.
“קונדיטוריה” היא מילה בגרמנית. גם “קפה הפוך” מקורו בגרמנית וקדם לאספרסו שהפך לעברית רהוטה.
חושקי העוגות ואוהבי המתוקים – ברוכים הבאים לגן עדן.
אני שאופה בבית עוגת גבינה כחושה על מצע פרורי סובין, שיבולת שועל וחיטה מלאה (עם צימוקים) גזרתי על עצמי אורגיה מטורפת של קצפות. בארץ שבחרה לקרא לעריה בשם עוגות וקינוחים (או להיפך) נמצא מבחר מרשים, עם סיכויי כשלון מעטים, של אלה.
עוגת הזאכר (על שם מלון בווינה ובזלצבורג בשם זה), לינצר (על שם עיר בשם זה) זלצבורגר נוקרל (כן, על שם העיר) ועוד אפשר למצא בכל מקום.
כן, כן, לא שכחתי את השטרודל. 

זהו, תמה לה חופשה משפחתית באוסטריה. מחזירים לאיחסון את המעיל, המטריה והסווטשר.
ועוד לא סיפרתי לכם על הפראטר (הלונה פארק המיתולוגי בווינה, על מוזיאון הילדים עם סדנאות איפור ופיאות נוסח מוצרט, גם לא על הנקיניקיות…
נו. טוב. ניצלתם.