סליחה ותודה
סליחה שלא כתבתי מספיק בעת האחרונה.
סליחה על שטרחתם לחזור ולבקר באתר, לגלות שדבר לא השתנה…
סליחה שלא שעיתי לבקשותיכם לכתוב יותר.
מקווה לבקש סליחה על דברים אחרים – בשנה הבאה.
תודה, מזל טוב ושנה טובה.
אני בן שנה ורוצה להודות לכם שבאתם.
אני יודע שהיו לכם דברים יותר חשובים לעשות, ובכל זאת הטרחתם את עצמכם לכאן.
בדיוק לפני שנה, פורסם הפוסט הראשון.
היתה זו שנה טובה.
עד לרגע זה פרסמתי כאן 60 סיפורים שמהווים את התפתחותו הטבעית של הבלוג הזה (כנראה בלוג האוכל הראשון בישראל).
תודה אחת לפחות אני חייב למאיה מרום. אשר על הטכנולוגיה והעיצוב באתר.
כישרון העיצוב, מרץ הנעורים והידע הרב שלה, הושיבו אותי אל מול המחשב והביאו את הבלוג הזה לכל אחד מאלפי הבתים שלכם.
תודה אחת לפחות אני חייב לכם: על הסבלנות, הפתיחות, הגלילה האינסופית בחיפוש אחר מתכון או הברכות שהרעפתם עלי כשריבת הבצל נכשלה ויצאה כמו סירופ לפנקייק.
תהיו בטוחים שאני נשאר כאן בשבילכם. אני אמשיך לכתוב על הנושאים שמעניינים אותי ואתכם – בארץ או בעולם.
למי ששאל, אני גם ממשיך לבשל ללא הפוגה: אני ממשיך לחקור ולכתוב על המטבח המולקולארי (כבר כמעט עשור);
מאז פתיחת “מאיה טאקו בר” (הראשון ולא האחרון), אני משמש כשף של רשת BE מסעדות הבית של הולמס פלייס, כמו כן, רשת המסעדות החדשה של בית האופנה “קסטרו”; עוסק בפיתוח מוצרים חדשניים לקבוצת שטראוס, מעביר הדרכות ברשת “ספייסס” ובעוד מספר מסעדות ורשתות בהן אני משמש כמלווה לצוות המיומן שמבשל שם. אני ממשיך לכתוב, לצלם ולעצב מנות ובקיצור – כל מה שמאתגר ומעניין בעולם האוכל.
אל תשכחו לטעום את עוגת היומולדת.
רוצים תזכורת כשיוצא סיפור חדש? רק צריך להרשם בקישורית משמאל.
באותו טופס תוכלו גם לבטל את ההרשמה. להתראות.
גזור ושמור
בשבילם – לחם, במקרה הטוב, הוא זיכרון ישן נושן!
הם אינם יכולים לאכול במסעדות – שם רוב המנות אינן צריכות להכיל גלוטן – וכל זה בגלל חוסר מודעות.
פרט לערך כלכלי שיאפשר להגדיל את חוג הלקוחות, תוכלו ליהנות מרוח החג – כל השנה.
חמשה דברים שלא ידעתם עלי: 1
אני נבטופיל.
נבטופיליה מותרת על פי החוק
אורלי שלומדת פסיכולוגיה, מכתירה לי הפרעות שונות מן הספרות המקצועית.
את OCD רכשתי בעמל רב לאחר שהוכחתי שאני מסוגל: 1. לעבור ולגור במכון כושר 2. להכין לעצמי עוגת גבינה (מאות פעמים רצופות) 3. להעביר את כלי האוכל לשטיפה כבר בדרכם מן הלועות שבשולחן אל הצלחת…
בשנים האחרונות, מאז מסך הברזל של גיל 40, התחלתי להבין את המשמעות של ‘אחריות אישית’ יותר טוב.
מה שאני אוכל זה אני (ציטוט) אך מה שאני מבשל זה אתם (מקור).
מייד לאחר שידידתי “ואם אבות המזון” שלי – יעל דרור, אישרה לי את התזה שקטניות מונבטות טובות הרבה יותר מכאלה קמלות ויבשות, הקמתי שדרת גידולים בכל רחבי המטבח.
אני מנביט חומוס, פול ענק, שעועית שחורה, שעועית לבנה, עדשים… והיד נטויה.
קטניה, כפי שאני תופס אותה, היא כמו כספת מלאה זהב. אפשר לבלוע אותה בשלמותה ולהרגיש עשיר, אך אפשר גם לקבל את קוד הפתיחה (הצופן) ולהיות עשיר באמת!
הנבטה היא כמו קוד הפתיחה.
מה עושה נבטופיל?
2 כוסות חומוס (אני מעדיף את הקטנים)
2 ליטר מים קרים
לפני
משרים את החומוס 24 שעות במים.
פורסים מגבת נקיה על מגש שטוח.
מפזרים את החומוס על פני המגבת, בצפיפות אך בקומה אחת.
מכסים במגבת נוספת או בחציה של המגבת (אם גדולה מספיק). משקים היטב במים קרים..
משהים למשך 48 שעות או יותר, במקום מוצל וקריר, עד שנבט קטן בוקע מרוב הגרגרים.
שוטפים היטב, מעבירים לקופסת פלסטיק נקייה, ושומרים בקרור עד לשמוש.
נשמר בקרור שבועיים לפחות
מה עושים אם זה?
כל מה שעושים עם חומוס: סלט חומוס טחינה, פלאפל, מרק חומוס, טבולה, קוסקוס קלאסי… מה לא?!
הביצה שהתחפשה
נהג עם ביצים
ואני לא ביציה
חג פורים שייך לבעלי חוש הומור.
על האחרים, החג הזה יכול להעיק מאד.
לכל אלה שנכנסים למצוקה משנכנס אדר – הנה ליקטתי כמה בדיחות שעובדות מבפנים!
מעבר לטעם, ריח, מרקם, צבע, קומפוזיציה, צליל וסטייל – תבשיל צריך להכיל הומור.
טבח משולל הומור יכול להכין אוכל טעים, אך הכבדות הבלתי נמנעת שמגיעה עם המנות, מותירה אותנו לבסוף עם כמה קילו-קלוריות ותו לא.
חריימה של דג משובח יכול להסתכם בארוחה כבדה.
“אוסובוקו” של לוקוס עם גרמולטה לימון תהיה מנה של ספא!
רביולי ממולא משחרר טעמים נפלאים ומפתיעים בפה – אך משאיר אותנו מלאים, מלאים מאד.
אם היינו יכולים לאכול את המילוי בלבד…
רביולי אפונה של פראן אדריאה
“ביציה” של גזר וקוקוס
שף ווילי דופראנס (WD50)
כדי ששפים יוכלו להוסיף הומור למנות צריך את עזרת הסועדים.
סלט הקיסר שהגשתי בשנים האחרונות דורש הרבה עבודת הכנה, אך נראה כאילו הפלתי ראש חסה על הצלחת.
פתיחות (בשורוק) והרפתקנות קלה תאפשר לצאת מן הקיבעון הפרובנסאלי; כך נראה פורים בכל יום, בכל ארוחה ונלמד לצחוק…
לפחות עד שנקבל את החשבון!
חג פורים שמח לכולם.